מה שנותנים ומה שלוקחים
הפסיכותרפיסט והסופר שלדון קופ כתב שגורו (המטפל הוא מקרה פרטי שלו) "מציע למחפש רק את מה שכבר יש לו, ולוקח ממנו את מה שמעולם לא היה לו."
לקטגוריה השנייה שייכות בעיקר פנטזיות על ילדות מאושרת. ולמרבה הצער, הדבר שנלקח הוא לא פעם אמא אוהבת.
דבר נוסף שנלקח הוא אשליית הגאולה: הטיפול יכול לעזור לך לצמוח ולהרגיש טוב יותר, אבל בסופו של דבר תישאר.י מי שאת.ה — והמצב האנושי מלא כאב ואכזבות.
באשר למה שניתן לך (מה שכבר יש לך) — קופ מזמין אותנו להסתכל על הדמויות של "הקוסם מארץ עוץ": הדחליל חסר המוח, איש הפח חסר הלב, האריה הפחדן, ודורותי — כנועה וחלשה.
לכל אחד מהם חסר משהו חשוב, וכולם מתחננים לקוסם שייתן להם אותו. במקום למלא את משאלתם, הקוסם שולח אותם למסע. זהו מסע הגיבור, שבו כל אחד מגלה שכבר יש לו את מה שחשב שחסר לו: הדחליל יודע לחשוב, איש הפח יודע להרגיש, והאריה הפחדן יודע לפעול למרות הפחד. ולדורותי תמיד הייתה ריבונות — היא יכולה הייתה לחזור הביתה בכל רגע.
כל אחד מהגיבורים פחד לקחת את הכוח שלו לידיים והיה צריך מישהו שיראה לו את הדרך. כמו בארץ עוץ, מתברר שהמטפל הוא בכלל לא קוסם: הוא נותן ולוקח בעצם זה שהוא נמצא עם מי שזקוק.ה לו.
ובניסוחו של פרויד — בפסיכותרפיה, "הריפוי נעשה באמצעות אהבה."