יָאשָה קרדה

עליי

היי, אני יאשה. מטפל בגישה אינטגרטיבית מבוססת מיינדפולנס, וגם כותב מסות על תיאוריה פסיכותרפויטית ומאמרים אקדמיים על פסיכולוגיה ותרבות. אני בן 42, גר בתל אביב עם אשתי ושישה ילדים.

המסע שלי אל המקצוע התחיל לפני שש-עשרה שנה, כשישבתי לראשונה בחדר הטיפולים — על הספה של המטופל.

לקח זמן, ומהפך של ממש, כדי לעבור לכיסא השני. בדרך הקמתי ומכרתי חברת טכנולוגיה והייתי מנטור לסטארט-אפים, וגם לאנשים. סיימתי הכשרה בגישה סומטית מבוססת מיינדפולנס (שיטת סאטיה), וממשיך ללמוד פסיכותרפיה במכון האקומי. עובד בהדרכה של פסיכולוג קליני.

אני יודע לשבת עם מטופלים.ות בכאב. חלק מהאתגרים שאיתם אני עובד לא רק למדתי, אלא גם חוויתי על בשרי: עלייה, החיפוש אחר משמעות וזהות, משבר אמצע החיים, גירושים, וההשפעה המתמשכת של מצוקות ילדות וטראומה. מושך אותי גם לעזור למי שמתקשה לבטא את עצמו.ה ולהתרחב אל מי שהוא.היא יכול.ה להיות.

אני מאמין שטיפול יכול גם להקל על הסבל וגם להפוך את החיים למעניינים ומספקים יותר. בוא.י כמו שאת.ה, ואשמח ללכת לצידך.

הטיפול מתקיים בעברית, ברוסית או באנגלית — פנים אל פנים בתל אביב, או אונליין.

הגישה

הטיפול שלי מבוסס על מיינדפולנס, על חוויה ועל קשר.

מיינדפולנס הוא המודעות למה שקורה בתוכך בזמן שזה קורה — מחשבות, רגשות ותחושות גוף. הריפוי מגיע כשלומדים לשים לב למה שיש שם: מדחף פתאומי להחליף נושא ועד גוש בגרון כשהבכי קרוב. ואז לשהות עם התחושה, הרגש או המחשבה כמו שהם, ולתת להם לספר את סיפורם.

מיינדפולנס נותן גישה לתחושה מורגשת של הדברים — מצפן פנימי שמאפשר לבדוק אם משהו נכון לך או לא. בין אם זה זיכרון, אמירה או רעיון. ככה יודעים משהו עוד לפני שמצליחים להסביר אותו.

מקובל לחשוב שטיפול בדיבור עובד כשמוצאים את המילים שמעבירות את הרגשות שמתחת לפני השטח. אבל הוא הכי יעיל כשהרגשות האלה לא רק מקבלים שם ומדברים עליהם, אלא נחווים. לכן, בעבודה עם ההווה ועם העבר הרחוק, אנחנו הולכים לאט ועוצרים כדי לפנות מקום לא רק למילים של הסיפור, אלא גם לתוכן הרגשי שלו.

כך אנחנו יכולים לא רק לראות מאיפה צומחים דפוסים והתנהגויות שלא משרתים אותנו, אלא גם להפחית את המטען הרגשי שגורם להם לחזור על עצמם.

אומרים שבתוך קשר נפצעים, ובתוך קשר גם אפשר להירפא. הקשר הטיפולי הוא גם מיכל שבתוכו מתרחש השינוי וגם הכלי שמחולל אותו. לכן אני מקדיש תשומת לב מיוחדת למה שקורה בינינו בחדר.

ילדות שלא הייתה מספיק טובה מובילה לא פעם לקשיים בביטוי עצמי.

ביטוי עצמי בחדר הטיפולים לא רק מעלה חומר רב לעיבוד, אלא גם מרחיב את החופש פשוט להיות. כשהמילים לא מספיקות, אני נעזר בפעילות יצירתית כמו ציור ופיסול.

אני רואה בהתנגדות מורה דרך, ולפעמים משתמש בניסויים קטנים כדי למצוא אותה. עבודת העיבוד לא נעימה — אבל יעילה מאוד.

כדי שיתרחש שינוי משמעותי, המטפל צריך להיות נוכח בקשר באופן אותנטי, ולחתור להבנה אמפתית ולהתייחסות חיובית בלתי מותנית כלפי המטופל.ת. את זה אני מביא לכל מפגש.

יותר מכול, אני מאמין שצריך ליצור טיפול חדש לכל מטופל.ת.

תן.י לי להמציא את הטיפול שלך!